איזכור פרסומי המחבר בפסיקת בתי המשפט
מקצת מאיזכור פרסומי המחבר בפסיקת בתי המשפט
(ההפניות במידה וקיימות הן לפסקאות בספר "ערבות" בהן נזכר פסק הדין)
פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל, ע"א 6899/97, פ"ד נז(1) 364
14.3, 27.10(43), 37.1(1), 38.4(19), 48.5(12), 53.4(17)
"...ואמנם, הגישה המקובלת היא כי הוראת סעיף 12 לחוק המשכון מחילה את דיני הערבות על היחסים שבין הממשכן , החייב והנושה במטרה לספק לממשכן הגנה מפני מעשים של החייב ושל הנושה שיש בהם כדי לפגוע בו. ראה י' ויסמן "חוק המשכון, תשכ"ז-1967" פירוש לחוקי החוזים [7], בעמ' 249. עם זאת שאלה מעניינת היא אם ההגנות המיוחדות החלות על "ערב יחיד", שהוספו לחוק
הערבות בתיקון משנת תשנ"ב ובתיקון משנת תשנ"ח (חוק הערבות (תיקון מס' 2), תשנ"ח-1997), חלות גם על מישכון נכס על-ידי צד שלישי שנועד להבטיח חיוב עיקרי שלגביו הממשכן הוא בגדר "ערב יחיד". ראה את הגישות השונות אצל: מ' דויטש קניין (כרך ב) [8], בעמ' 68; ר' בר-קהן דיני הגנת הערב [9], בעמ' 243-242 יצוין כי עד כה נמנע גם בית-משפט זה מלהכריע בסוגיה זו.
דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ע"א 1513/99, פ"ד נד(3) 591
14.3(4), 48.5, 53.4(17), 53.10, 63.1(3), 64.4(15)
"... התיקון מיום 22.4.1992 – תיקון תשנ"ב – הוסיף על סעיפי חוק הערבות פרק נוסף, הלא הוא פרק ב', שכותרתו: "ערבות של ערב יחיד". הוראות הפרק באו להעניק ל"ערב יחיד", כהגדרתו שם, הגנה מפני תוצאות מסוימות הצפויות לו בשל חתימתו על כתב-ערבות. הרקע לתיקון היה חברתי וכלכלי. "בשנים האחרונות" – כך הובהר בדברי ההסבר להצעת החוק – "התפתחה תופעה חמורה של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחתם" (דברי ההסבר להצעת חוק הערבות (תיקון מס' 2), תשנ"א - 1991, בעמ' 331. וראו גם ר' בר-קהן דיני הגנת הערב [4], בעמ' 195-187). על-פי המבואר בדברי ההסבר להצעת החוק, התיקון נועד "...להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת" (שם, בעמ' 331) ...
על שתי דרכי הפירוש האלה יש המוסיפים שלישית, דרך ביניים, שלפיה יראו ערבות בלתי מוגבלת בסכום – שניתנה לאחר תחילת תיקון תשנ"ב וטרם תחילת תיקון תשנ"ח – כערבות המוגבלת בשיעור החוב שנותר בפועל ביום נתינתה (כך מציע ר' בר-קהן במאמרו "ערבות בלתי-מוגבלת בסכום – תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות" [5])."
גילת נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ע"א (עליון) 4080/04
14.6, 38.4(20)
"...בפרשת פייבושביץ נטה בית המשפט לדעה שהגנות אלה אינן חלות כלפי הממשכן, אך השאלה הושארה בצריך עיון (לדעה התומכת בהחלת ההוראות האמורות ראו ר' בר-קהן, דיני הגנת הערב 242-243 (1998); לדעה חולקת ראו מ' דויטש, קניין 68-69 (כרך ב', 1999)). לענייננו, סבורני שאין לנו צורך להכריע בשאלה מורכבת זו, ואבקש להשאירה בצריך עיון גם הפעם..."
רחמני נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ, בר"ע (ב"ש) 573/04
51.9
"... כב' השופט בר-אופיר הדגיש שהמחוקק "הציב חומת מגן סביב הערבים... זו הוצבה בקו התפר שבין יחסי נושה-חייב-ערב... תכליתם המרכזית של התיקונים שחלו בחוק הערבות נועדה להגן על הערבים, משום שהנחה בסיסית היא שמי שצריך להחזיר הלוואה שהוא נטל, הוא מי שנטל את ההלוואה ולא חברו שעשה לו טובה וחתם על הערבות (רוי בר קהן, דיני הגנת הערבות, עמ' 188, 189)" (בר”ע (ת"א) 20275/99 בנק הפועלים בע"מ נ' רודניק)..."
גלנט נ' ספיריטוס סחר 1992 בע"מ, בר"ע (ת"א) 2403/02
42.3(6), 47.4
"…תכליתו המרכזית והעיקרית של החוק היא להגן על הערבים. משום שכל אחד מאתנו יוצא מתוך הנחה בסיסית, שמי שצריך להחזיר הלוואה שהוא נטל הוא מי שנטל את ההלואה, ולא חברו שעשה לו טובה וחתם על ערבות…אנחנו גם רוצים להקל על אותם לווים שבאים לבקש הלוואות ודורשים מהם מספר גדול של ערבים, והם מתקשים לגייס ערבים. למה דורשים מהם מספר גדול של ערבים? משום שכל המערכת כולה החליטה "להתלבש" על הערבים". (ראה ספרו של רוי בר – קהן, עו"ד, "דיני הגנת הערב", נבו הוצאה לאור, בעמ' – 188-189)..."
בנק הפועלים בע"מ נ' נאה, בר"ע (חי') 264/00
23.6(25), 42.3(4), 42.3(5), 51.4, 51.7
"ראוי לזכור כי המחוקק הציב חומת מגן סביב הערבים (לפי התיקונים שבחוק הערבות) ומנע הגשת תובענה נגדם בטרם מוצו כל הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב. חומת מגן זו הוצבה בקו התפר שבין יחסי נושה-חייב-ערב והיא נועדה לתת ביטוי לשינוי המהותי שחל בחוק כלפי מימוש חיוביהם של הערבים. תכליתם המרכזית של התיקונים שחלו בחוק הערבות נועדה להגן על הערבים, משום שההנחה הבסיסית היא שמי שצריך להחזיר הלוואה שהוא נטל, הוא מי שנטל את ההלוואה ולא חברו שעשה לו טובה וחתם על הערבות (רוי בר-קהן, דיני הגנת הערב, עמ' 188, 189)".
בנק הפועלים בע"מ נ' דוד, בר"ע (ירושלים) 196/04
51.7
"... 8. יתר על כן, החייב והערבים זכאים, כחלק מכללי הצדק הטבעי, לדעת כי צורף תיק לתיק האיחוד, ושאם ההכרזה על היותו מוגבל באמצעים תעמוד בעינה, היא עלולה לשנות לרעה את מצבו של הערב המוגן. ברגיל, מוקנית לערבים זכות להצטרף להליך (בר-קהן, דיני הגנת הערב (ירו', 98), 261). "זכות זו של הערבים עשויה להביא איתה גם פירות מעשיים: יתכן שבידי הערבים מצוי מידע על יכולתו הכלכלית של החייב, בעוד שהזוכה איננו יודע על כך דבר. וככל שמתבררים פרטים נוספים על יכולתו הכלכלית של החייב - אין לפנות לערבים, ועל הזוכה להמשיך בתהליך מיצוי ההליכים נגד החייבים..." (בר"ע 20275/99 (ת"א) בנק הפועלים נ' רודניק)..."
בנק לאומי נ' אליאס חורי עיצוב ושיפוץ (1992) בע"מ, ת.א. (חיפה) 10339/97
48.7, 53.10
"...בית המשפט באותו עניין בחן שאלה זו וציין שלושה פתרונות אפשריים. פתרון על פיו אין ערב יחיד שחתם על ערבות בלתי מוגבלת חוסה תחת ההגנות הקבועות בפרק ב' שכן לא ערב ל"חיוב" בשיעורים הנקבעים בסעיף 17א (ב) לתיקון תשנ"ב, פתרון על פיו ערב יחיד כזה פטור לחלוטין מערבותו, ואפשרות שלישית, לפיה ערבותו תהיה מוגבלת לשיעור החוב שהיה קיים בפועל ביום נתינתה.
יצוין כי האפשרות השלישית מבוססת על הצעתו של המחבר רוי בר-קהן שהובאה במאמרו "ערבות בלתי מוגבלת בסכום - תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות" הפרקליט מ"ד עמ' 574..."
ניצולת הקרטל בע"מ נ' דניר דננברג בע"מ, ע"א (ת"א) 1011/01
10.2(11), 10.3(8)
"... מלשונו של הסעיף אנו למדים כי בבסיסו מהווה הסכם הערבות חוזה, אשר חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 חל על כל הוראותיו, בכללם אלו הנוגעות ליצירת הקשר החוזי וגמירות דעתם של הצדדים (ראה בר קהן, דיני הגנת הערב, 121). אלא שחוזה ערבות אינו חוזה רגיל לחלוטין, מאחר שיש בו את הפוטנציאל ליצור חיובים משפטיים וכלכליים חמורים ביותר כלפי הערב..."
הבנק הבינלאומי נ' בן שושן, ת.א. (מחוזי - ת"א) 2086/99
42.3(6), 48.11
"...כך צוין בדברי ההסבר להצעת חוק הערבות (תיקון מס' 2), התשנ"א-1991: "בשנים האחרונות התפתחה תופעה חמורה של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחתם. …בעיה קשה במיוחד קיימת בקשר לערבות בלתי מוגבלת בסכום שהביאה לתוצאות בלתי נסבלות מאחר שאנשים חתמו על ערבות מתוך חוסר הבנה לתוצאת מעשיהם, ובלא שיוסבר להם טיב התחייבותם". (ה"ח 2072, 16.7.1991, עמ' 331). [ר' בנוסף ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 595; ר. בן-אוליאל, דיני בנקאות: ערבות לטובת תאגיד בנקאי ומשכון של נכסים נדים וניירות ערך, 2002, תל-אביב, 42; ר. בר-קהן, דיני הגנת הערב, 1988, עמ' 187 ואילך]...
... אחת מהנמקותיו העיקריות של השופט לבנוני היתה: "הדעת נותנת, איפוא, כי התובעת אינה בבחינת ערב שטעון הגנה, ושאליו כיוון פרק ב' לחוק הערבות. אכן, כמבואר בספרו של עו"ד רוי בר-קהן "דיני הגנת הערב", "נראה כי בסיטואציות אלו אין המדובר בערב שחולק ב'סיכון ללא סיכוי' והינו חסר אינטרס, אלא המדובר במי שהחלת מבחן האינטרס לגביו מובילה לכך שאינו זקוק להגנה". (ת"א (חיפה) 23674/99 בן בסט נ' בל"ל בע"מ ואח', (לא פורסם), פיסקה 11 לפסק-הדין). .."
מפרם פרוייקטים ושינוע בע"מ נ' ל.ה.ב., ת.א. (קריות) 1052/02
48.8, 53.10
"... פרשנות זו נתמכת גם ע"י המלומד רוי בר קהן במאמרו ערבות בלתי מוגבלת בסכום בסעיף ה (3) למאמר שם נאמר.ואשר על כן אנו סבורים כי ניתן ורצוי להתגבר על הכשל הניסוחי של הוראות תיקון תשנ"ב בהקשר זה, במידה חלקית, באמצעות פרשנות שיפוטית שלפיה יראו ערבות בלתי מוגבלת בסכום, אשר נתנה לאחר הוראות התיקון, כערבות המוגבלת לשיעור החיוב בפועל ביום נתינה. רוי בר קהן, ערבות בלתי מוגבלת בסכום הפרקליט מ"ד עמ' 574. לטעמי, שעור החיוב ביום נתינת הערבות הינו שיעור האשראי שהתכוונו הצדדים ליתן/לקבל. שהרי אין מחלוקת כי בהתאם לתנאי התשלום ע"פ ההסכם המקורי ביום נתינת הערבות טרם נוצר חיוב כלשהו לנתבעים בגין שכירת המלגזות..."
שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ' שרון, ת.א. (ירושלים) 22943/00
62.17
"...הנתבע לא טען, כי התובעת נופלת בגדר "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל". עיון בהצעה לתיקון מס' 2 של החוק ובדברי הכנסת מעלה, כי המונח "נושה" מכוון בעיקר לבנקים ופחות מכך לחברות ביטוח, שהם, כהגדרת המונח בחוק "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל" (דברי הכנסת, הכנסת הארבע-עשרה, מושב שני, ישיבה 138 מיום 4.11.97; ה"ח התשנ"ו (2443), עמ' 212-213). עיון בפסיקה מוביל אף הוא לאותה מסקנה. בת"א (שלום ת"א-יפו) 83669/96 מוזס נ' אלמן (טרם פורסם), קבע כב' השופט דוויק בנסיבות דומות, בהן הערבות הייתה מכוח הסכם שכירות, כי "יש לראות את ההגנה המוקנית לערב כאילו היא מסוייגת, מקום שמדובר בנושה שהוא יחיד, לעסקת הלוואה ולא לערבות לכל חיוב שאינו נובע מעסקה כזו" (מצוטט אצל רוי בר-קהן, דיני הגנת הערב, הוצאת נבו, 1998, עמ' 234-235)..."
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ג'עאן, ת.א. (שלום-נתניה) 15229/01
27.8(33)
"...ניתן ללמוד לעניננו אף מההלכה שנקבעה בע"א 610/68, הראסטל נ' עטרת הברית פד כג (1) 410. לפי הלכה זו, משעה שמוצג לאדם במסמך שהוא חותם עליו כי הוא יחוב ביחד עם מספר חייבים נוספים, במידה ובפועל מספר החייבים קטן יותר, החייב מופטר לגמרי מחבותו. הלכה זו יושמה אף לגבי ערבים (ר' רע"א 574/89 יריב ואח' נ' שטינברג ואח'; ור' בר-קהן "דיני הגנת הערב" עמ' 77)..."
הבנק הבינלאומי הראשון בישראל בע"מ נ' רגף, ת.א. (חי') 6127/02
51.13
"...ההנחה הבסיסית היא שמי שצריך להחזיר הלוואה שהוא נטל, הוא מי שנטל את ההלוואה ולא חברו שעשה לו טובה וחתם על הערבות (רוי בר -קהן , דיני הגנת הערב, עמ' 189 ,188) ..."
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טיב תקשורת בע"מ ת.א. (שלום – ת"א) 29048/99
25.12
"... באמצעות סעיף זה נוצרה למעשה האחדה של חובות החברה ויצחק לתובע וסעיף זה אפשר לתובע להעביר כספים מחשבונה של החברה לכיסוי חובותיו הפרטיים של יצחק בחשבונו. מאירה לא ערבה לחשבונו של יצחק, ובאמצעות סעיף זה בהסכם היא נמצאה למעשה ערבה גם לחשבון זה. סעיף זה בהסכם מהווה, לכן, שינוי יסודי הפוגע בזכותה כערבה.
כתוצאה מכך, היתה רשאית מאירה, אילו ידעה על ההסכם, לבטל את ערבותה, ובדיעבד, משנודע לה עליו, היא זכאית לביטולה למפרע, באופן שכל העברות הכספים מחשבון החברה לחשבונו של יצחק, שהתאפשרו באמצעות סעיף זה בהסכם, יחשבו כבטלות. (למקרה דומה ולתוצאה דומה, ראו: ע"א (ת"א) 1266/93, בנק אגוד נ' איי.אם. טל אופנה, לא פורסם, וספרו של עו"ד ר. בר-קהן, דיני הגנת הערב, עמ' 147)..."
טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' קרייטמן, ת.א. (ת"א) 49426/03
23.5(11), 23.9(30)
"...נימוקי הבעד ונגד הגישות השונות, לרבות הפסיקה בערכאות השונות, מבוארים היטב במאמרו של רוי בר קהן , "התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות", הפרקליט מז' חוברת א' עמ' 168 ואיני רואה צורך לחזור עליהם. ו כבר אמרתי לעיל שהגישה המקובלת עלי היא זו לפיה אין מרוץ ההתיישנות מתחיל בטרם ניתנה החלטה על מיצוי ההליכים, וגם הסיבות לכך מוסברות באותו מאמר והן מקובלות עלי ..."
בנק הפועלים בע"מ נ' זכריה, ה.פ. (מחוזי – ירושלים) 4032/05
"...(ג) בחוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, הורחבה פריסתו של הסעיף גם על מימוש משכון. תיקון זה גם הרחיב את ההגנה על הערבים למקבלי משכנתאות. שר המשפטים דאז, דן מרידור התנגד לתיקון והקורא את דבריו היום יראה עד כמה צדק. בין היתר טען שר המשפטים דן מרידור כי התיקון יגרום בין היתר לפינוי אנשים מבתיהם (דברי הכנסת, כרך 125 עמוד 3546; ראו לעניין זה גם, רי בר-קהן, דיני הגנת הערב (1998), עמוד 187 ואילך)..."
ניהול גן העיר בע"מ נ' פיק נכסים בע"מ, ע.א. (חיפה) 3274/01
"...כאשר פלוני חתם על מסמך חוזי, אשר נוסח בלשון הנחזה להטיל עליו, ביחד עם אחר, חבות מאוחדת ונפרדת כלפי הנושה, ולאחר מכן הסתבר כי ה"חייב" האחר לא חתם, כי אז יהיה אותו פלוני פטור מהחבות הנדונה (ראו: ע"א 610/68 הראסטל נ' עטרת הברית, פד"י כג(1) 410, 417). עם זאת, הנושה יכול להביא עדות המוכיחה כי החייב, שחתם כאמור, ויתר על חתימתו של אותו אחר אשר לא חתם לבסוף ( ראו: בר-קהן, דיני הגנת הערב, נבו 1998, עמ' 77)..."
בנק ירושלים בע"מ נ' עזבון לוין קלרה ז"ל, ת.א. (מחוזי – ת"א) 1496/07
"...הערבות במקרים אלו אינה 'צרכנית' וללא תמורה אלא הינה בעלת מאפיינים מסחריים כאשר חזקה על הערב כי קיבל טובת הנאה"
(ר' בר קהן , דיני הגנת הערב (נבו, ירושלים, 1998) עמ' 237). במקרה שלפנינו, נימוק זה חל ביתר שאת, כי הנתבעת נהנתה מכספי ההלוואה, שכן הכסף נכנס לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג ושימש אותם בחיי היום יום. לפיכך, אין מדובר בערב חיצוני, שיש להגן עליו.
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' טשיר בע"מ, ת.א. (מחוזי - ת"א) 21/98
בע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' מנסור, פ"ד לד(4) 29,38 (להלן:"אדלר") נאמר כי טענת "לא נעשה דבר" הינה טענה לפיה הונע החותם לחשוב כי המסמך עליו הוא חותם הוא בעל מהות בסיסית שונה לחלוטין ממה שהוא לאמיתו של דבר.ברם, נראה כי טענה כזו מתקבלת במקרים חריגים ביותר (רוי בר קהן, דיני הגנת ערב, 1998 בעמ' 83 להלן:"בר קהן")..."
בנק הפועלים בע"מ נ' וייס, ת.א. (מחוזי – ב"ש) 115/94
"....11הערבים העלו טענה כי חובת התובע היתה לפנות קודם אל הנתבע מס' 1 החייב העקרי קודם שתבע אותם לקיים את ערבותם. בטענה זו אין ממש. בסע' 32לנספח 4ל- ת/ 2וסע' 31לנספח 5ל- ת/ 2נאמר כי על הערבים לשלם לבנק את סכום הערבות מבלי שהבנק יצטרך להוכיח להם שהלווה הפר התחייבויות כלפיו ומבלי שהבנק ינקוט תחילה בכל צעדים שהם לגביית החוב מאת הלווה. בכך התנו הצדדים על הוראות חוק הערבות הכללי סע' 8ש הוראותיו בענין הנדון דיספוזיטיביות (ראה "דיני הגנת הערב" עו"ד רוי בר - קהן 1998- להלן ייקרא בקיצור "הגנת הערב" - שם עמ' 144, 245)...
... אכן בפסה"ד המאוחר יותר נמצא מזור לערב, משנקבע כי הוטעה ע"י הבנק והתביעה נגדו נדחתה מכוח סע' 15לחוק החוזים (חלק כללי). (לענין זה ראה "הגנת הערב" עמ' 65-61). ב-ע.א. (חי') 845/92בנק איגוד לישראל בע"מ נ. מחמוד חדור (דינים מחוזי כרך כו (3) 384- טרם פורסם). נפסק, כי חובתו של הבנק מתמצת במתן אינפורמציה לערב, עפ"י דרישתו, על מצב החשבון של החייב העקרי, במועד נתון. אין הבנק חייב לספק מידע בלי שהדבר נדרש ממנו. במקרה הנדון, כאמור, הודו הערבים כי לא טרחו לשאול דבר ולא התענינו כלל במצב חשבונו של הלווה - הנתבע מס' .1במצב דברים זה, כלשון פסה"ד הנ"ל, אין לקבוע כי הוטעו ע"י התובע (ראה "הגנת הערב" עמ' 70)..."
דטיאשבילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ת.א. (מחוזי – ירושלים) 1502/96
בע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט (פ"ד מז(3) 309) נקבע ברוב דעות כי הוראות חוק השירות ללקוח - אינן חלות במערכת היחסים שבין בנק לבין ערב, וכי משום כך יש לקבל את התביעה כנגד הערב. זאת, בניגוד לגישתו החולקת של הנשיא שמגר שסבר כי המונח "לקוח" כולל גם ערב, ויש לפרש מונח זה בהתאם לתכלית חוק השירות ללקוח - תכלית זו הינה הגנה על הציבור הבלתי מקצועי והבלתי מנוסה מפני פעולות בנקאיות שאינן מביאות בחשבון את חוסר ניסיונו של "האדם הקטן", ולפיכך אף שאין הערב מקבל לידיו את כספי ההלוואה, ניתן לראות בו - נוכח הקשר המשולש הנוצר בין הנושה, החייב והערב - בשל היותו של הערב על פי רוב חלק חיוני ובלתי נפרד מעסקת ההלוואה - את מי שמקבל שרות מהבנק, ולו בעקיפין (עמודים 325-320 לפסק הדין, וראה גם רוי בר-קהן, "דיני הגנת הערב", עמוד 63).
ארז נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ת.א. (שלום – ירושלים) 5902/05
"... 7. לענין ההתיישנות טוען המבקש כי עם הגשת התביעה נגד החייבת העמיד המשיב את יתרת החוב לפרעון מיידי, ועל כן יש למנות את תקופת ההתיישנות לגבי המבקש ממועד הגשת התביעה, ולחלופין, ממועד מתן פסק הדין, שזהו המועד שבו נדרש החוב מן החייבת. המבקש מסתמך בעיקר על פסק דינו של כב' השופט אחיקם סטולר בבית משפט השלום בתל-אביב בבש"א 160416/03 (בת.א. 13445/03), אליהו נ' בנק אוצר החייל בע"מ, (דינים שלום, כרך כ"ה 780) (להלן - פסק הדין בענין שלם), וכן על עמדתו של עו"ד רוי בר קהן במאמרו "התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות" (הפרקליט מ"ז(א) עמ" 174)...15. עו"ד רוי בן קהן בספרו "דיני הגנת הערב" מצדד בגישה הדיונית ... יחד עם זאת, במאמרו החדש שהוזכר לעיל, מציע המחבר פתרון אותו הוא מכנה "איזון וריכוך באמצעות הטלת חובות אמון, זהירות ותום לב". 16. לאחר בחינת כל החומר, הגעתי למסקנה שנכון יהיה לאמץ במקרה שלפנינו את הגישה של מחבר המאמר, עו"ד רוי בר-קהן, לפיה מועד תחילת תקופת ההתיישנות כנגד ערב יחיד - מוגן מתחילה במועד קבלת אישור מיצוי ההליכים כנגדו, תוך "איזון וריכוך באמצעות הטלת חובות אמון, הזהירות ותום לב". הגם שגישה זו תחייב את המבקש ניהול הליך שלם טרם קבלת ההכרעה בתביעה נגדו בענין הפרת חובות אמון, הזהירות או תום לב מצד המשיב טענות שכבר הועלו על ידי המבקש בסיכומיו - נראה לי שיש בכך איזון ראוי בין האינטרס של המבקש להחלת התיישנות על התביעה, לבין האינטרס הקנייני - חוקתי של המשיב, שלא לאבד בטוחה המצויה בידו..."
שדמי נ' חופית קיבוץ כנרת בע"מ, ת.א. (שלום-נצרת) 5507/05
"... יתרה מכך, הרי שההלכה קובעת, כי אדם החותם על מסמך לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חתם וכמה התחייב (לעניין זה ראו: רוי בר קהן, דיני הגנת הערב, עמ' 83)..."
רוזנס נ' צ.מ.ד בע"מ, ת.א. (שלום-רשל"ץ) 206/05
מעבר לכך. אכן, בתיקון תשנ"ח נכללה הוראת סע' 21(ב), על פיה ערבות בסכום בלתי קצוב – בטלה. הוראה מסוג זה אינה נכללת בתיקון תשנ"ב. המקום היחידי בו קיימת התייחסות לטענה מסוג זה הינה בהוראת המעבר לתיקון תשנ"ב, הקוצבת ערבויות שניתנו טרם כניסת החוק לתוקפו (בעניין זה ר': ר' בר קהן, "דיני הגנת הערב", עמ' 281).
הואיל ואליבא דכולי עלמא ערבות זו ניתנה לאחר כניסת תיקון תשנ"ב לתוקף – הרי שאין הוראה זו חלה עליה.
נתור נ' מדינה טורס (ישראל) בע"מ, ת.א. (שלום – ת"א) 14823/03
"...בפס"ד בנק לאומי נ' אליאס חורי נפסק, כי סעיף 5 (ד) פועל בשני מישורים. הסעיף מגביל את גובה הערבות לחיוב ואת מועד החיוב, עד 60 יום אחרי תחילת התיקון (ר' סעיף 21 לת"א (חי) 10339/97 בנק לאומי נ' אליאס חורי עיצוב ושיפוץ 1992 בע"מ, פורסם באתר נבו וכן בספרו של עו"ד רוי בר קהן, דיני הגנת הערב, הוצאת נבו, 1998, בעמ' 282-283). מהאמור לעיל עולה כי הנתבע, כערב יחיד, ערב רק לסכום, כפי שנצבר עד ליום 24.5.93 דהיינו עד 60 ימים אחרי תחילתו של תיקון תשנ"ב..."
לידר ניהול ופיתוח בע"מ נ' לביא, ת.א. (שלום – ירושלים) 10412/03
בפרשת דטיאשווילי לא הכריע בית המשפט בשאלה מה דינה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום, אשר ניתנה על ידי ערב יחיד לאחר תחילת תוקפו של תיקון תשנ"ב, ולפני תחילתו של תיקון תשנ"ח. גם בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון לא נפלה הכרעה בשאלה זו ... כמו גם דעות הגורסות כי ערבות כזו תקפה אך מוגבלת לסכום החוב שהיה קיים בפועל ביום נתינתה (ת"א (חי) 10339/97 בנק לאומי נ. אליאס חורי; ת"א (קריות) 1052/02 מפרם נ. ל.ה.ב.; ת"א (תא) 26068 מליבו נ. קיסוס - פורסמו באתר נבו, וכן ראה דעתו של רוי בר קהן במאמרו "ערבות בלתי מוגבלת בסכום - תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות" הפרקליט מד עמ' 574). עם זאת, לא מצאתי בפסיקה דעה לפיה ערבות כאמור היא ערבות תקפה ללא הגבלת סכום, מן הסתם משום שדעה כזו אינה מתיישבת עם תכלית תיקון תשנ"ב לחוק הערבות... מכל מקום, דעתי היא שהפרשנות הראויה היא שהערבות תקפה אך מוגבלת בגובה סכום החוב בעת נתינתה..."
ההרכב הטבעי בע"מ נ' א.צ.מ.י. , ת.א. (שלום – ת"א) 199111/02)
"... בהתאם להלכה הפסוקה ערובה היא התחייבות שיש לפרשה באופן דווקני ואין לקרוא בה יותר ממה שנאמר בה במפורש (רוי בר קהן דיני הגנת הערב הוצאת נבו (1998) עמ' 127; ב"ש 273/87 מנחם אילון נ. מדינת ישראל פ"ד מא (2) 651, 653)..."
דור אנרגיה 1998 בע"מ נ' אבו רביע חליל, ת.א. (שלום – דימונה) 1196/04
באשר לשאלה השנייה: מוסכם עלי כי מלשונו של סעיף 3 לחוק הערבות תשכ"ז – 1967 עולה כי בבסיסו מהווה הסכם הערבות חוזה אשר חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 חל על כל הוראותיו (ראה רוי בר קהן "דיני הגנת הערב" בעמ' 121)..."
אלמור פיברגלס בע"מ נ' נוטל, ת.א. (שלום – ת"א) 22337/03
"... בבסיסו מהווה הסכם הערבות חוזה, אשר חוק החוזים ( חלק כללי) תשל"ג - 1973 חל על כל הוראותיו, בכללם אלו הנוגעות ליצירת קשר חוזי וגמירות דעתם של הצדדים (ראה בר קהן , דיני הגנת ערב , 121). סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 קובע, כי חוזה נוצר בדרך של הצעה וקיבול. הצעה וקיבול הן אפוא הצהרות רצון, אשר מפגשן יוצר חוזה. שתי דרישות מהותיות צריכות להתקיים כדי שהצהרות רצון אלה אכן יהוו חוזה, והן גמירות דעת ומסוימות ..."
ערבה רגב בע"מ נ' קובי, ת.א. (שלום – חדרה) 1632/04
"...ד. סעיף 3 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, קובע לאמור כי: "הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה...". היינו, על חוזה הערבות חלים הכללים הרגילים הנוגעים לעצם יצירת הקשר החוזי וגמירות דעתם של הצדדים לו. לשון אחרת, יחסי הערבות אינם נוצרים מהרהורי הלב של הנושה, אלא יש צורך להוכיח כי הערב התכוון או גמר בדעתו לחתום כערב. לעניין זה ראה: רוי בר-קהן, עו"ד, דיני הגנת הערב, עמ' 121-123, נבו הוצאה לאור. בע.א. (מחוזי-ת"א) 1011/01, ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' דניר דננברג בע"מ ואח' (פורסם באתר האינטרנט של נבו), קיבל ביהמ"ש את קביעותיו הנ"ל של עו"ד רוי בר-קהן בספרו, תוך הדגשה כי יש לנהוג בכובד ראש בעת בחינת התנאים להתקיימותו של חוזה ערבות. היינו – יש לבדוק ולבחון בכובד ראש את קיומה של הכוונה ו/או גמירות הדעת לחתום כערב..."
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' בראון, ת.א. (שלום – ת"א) 25255/03
"... ראשית ראוי לציין כי לאור תיקונים תשנ"ב ותשנ"ח לחוק הערבות על הערבות הנדונה חלה הוראת סעיף 17ג לחוק הערבות הדן בערב יחיד ולא סעיף 27(א)(2) לחוק הערבות הדן בערב מוגן, מן הטעם שהערבות ניתנה לפני 24/4/92 כשהתביעה הוגשה רק לאחר 24/3/93
(ר. בר-קהן, דיני הגנת הערב, ע' 201)..."
עיריית קריית אתא נ' סופר ס. טייב בע"מ, ת.א. (שלום – חיפה) 22146/00
"... משהוכח כי נתבע 2 חתם על כתבי הערבות, לא תישמענה טענות לעניין קיום ערבותו וגובה החיוב כיוון שהוא מוחזק כמי שוידא תוכן המסמכים עליהם חתם (ראה לעניין זה ר' בר -קהן , דיני הגנת הערב 1998, בעמ' 83-84)..."
בנק המזרחי נ' גולדברגר, ת.א. (שלום – נהריה) 1482/04
"... הדעת נותנת אם כן שאין להביא בחשבון במניין תקופת ההתיישנות תקופה שבה מנוע היה התובע על פי דין מלהגיש את תביעתו כנגד ערב. וכך מסכם סוגיה זו ר. בר -קהן במאמרו הפרקליט כרך מז' חוברת א': "אנו סבורים כי הפרשנות הראויה היא הפרשנות לפיה אכן מועד היווצרות העילה בתביעה כנגד ערב יחיד / מוגן הינה רק במועד קבלת האישור על מיצוי ההליכים מראש ההוצל"פ באופן לפיו לא ניתן למחוק על הסף בשל טענת התיישנות תביעה כזו המוגשת כנגד ערב...".
אורן שאיבת בטון בע"מ נ' י.ד. הנר בנין והשקעות, ת.א. (שלום) 722/04
"... עולה אם כן כי במהותו מהווה הסכם הערבות חוזה אשר חוק החוזים (חלק כללי) חל עליו על כל הוראותיו בכללן אלה הנוגעות ליצירת הקשר החוזי וגמירות הדעת של הצדדים. ר': ר. בר -קהן "דיני הגנת הערב, 121..."
אנגל נ' בנק הפועלים, ת.א. (שלום – ת"א) 213153/02
"... עפ"י דברי המלומד רוי בר קהן בספרו "דיני הגנת הערב " נראה כי בסיטואציות אלו אין המדובר בערב שחולק ב"סיכון ללא סיכוי" והנו חסר אינטרס, אלא המדובר במי שהחלת מבחן האינטרס לגביו מובילה לכך שאינו זקוק להגנה.
הערבות במקרים אלו אינה "צרכנית" וללא תמורה אלא הינה בעלת מאפיינים מסחריים כאשר חזקה על הערב כי קיבל טובת הנאה" ( ראה ספרו של רוי בר קהן, עו"ד, דיני הגנת הערב", הוצאת נבו, 1998, עמ' 237)..."
בנימימן נ' סונול, ת.א. (שלום-ת"א) 74014/04
"... חוק הערבות הכללי, טרם כניסת התיקון של ערב יחיד, הינו דיספוזיטיבי וניתן להתנות על הוראותיו מהטעם שאין בהוראות משום משמעות צרכנית אמיתית, ככל שהן מנסות להיטיב עם ערבים ולאזן אינטרסים בצורה צודקת. ראה ספרו של עו"ד רוי בר קהן "דיני הגנת הערב" עמ' 245. תיקון תשנ"ב ותיקון תשנ"ח לעניין מעמדו של ערב יחיד קבע את הקוגנטיות של אותם סעיפים הבאים להגן על ערב יחיד (סעיף 32 לחוק), באופן שלא ניתן להתנות עליהם, אלא לטובת ערב יחיד..."
בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' צדיק, ת.א. (שלום-ב"ש) 4660/98
"...אחת מהנמקותיו העיקריות של השופט לבנוני היתה: "הדעת נותנת, איפוא, כי התובעת אינה בבחינת ערב שטעון הגנה, ושאליו כיוון פרק ב' לחוק הערבות. אכן, כמבואר בספרו של עו"ד רוי בר-קהן "דיני הגנת הערב", "נראה כי בסיטואציות אלו אין המדובר בערב שחולק ב'סיכון ללא סיכוי' והינו חסר אינטרס, אלא המדובר במי שהחלת מבחן האינטרס לגביו מובילה לכך שאינו זקוק להגנה" (ת"א (חיפה) 23674/99 בן בסט נ' בל"ל בע"מ ואח', (לא פורסם), פיסקה 11 לפסק-הדין)..."
בנק טפחות למשכנתאות בע"מ נ' היימס, ת.א. (שלום-רחובות) 1921/03
משלא מולאה הדרישה במלואה, ומשלא הוצג פסק דין שניתן נגד שני החייבים דין התביעה להדחות על פי סעיף 17(א)(1) לתיקון תשנ"ב. ו ראה גם: רוי בר -קהן , דיני הגנת הערב , נבו הוצאה לאור (1998) בעמוד 261. נ יתכן שניתן היה להסתפק במתן פסק דין נגד החייב העקרי באותה תביעה עצמה, ואולם בעניננו המצב שונה: נגד הנתבע מס' 1 אכן ניתן פסק דין בתביעה זו. ב לעומת זאת, הנתבעת מס' 2, החייבת העקרית, פדתה את חובה באמצעות תשלום סכום של -.20,000 .
דהן נ' פלד, ת.א. (שלום-חדרה) 2500/04
"... א. סעיף 3 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, קובע לאמור כי: "הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה...". היינו, על חוזה הערבות חלים הכללים הרגילים הנוגעים לעצם יצירת הקשר החוזי וגמירות דעתם של הצדדים לו. לשון אחרת, יחסי הערבות אינם נוצרים מהרהורי הלב של הנושה, אלא יש צורך להוכיח כי הערב התכוון או גמר בדעתו לחתום כערב. לעניין זה ראה: רוי בר-קהן, עו"ד, דיני הגנת הערב, עמ' 121-123, נבו הוצאה לאור. בע.א. (מחוזי-ת"א) 1011/01 המוזכר לעיל, קיבל ביהמ"ש את קביעותיו הנ"ל של עו"ד רוי בר-קהן בספרו, תוך הדגשה כי יש לנהוג בכובד ראש בעת בחינת התנאים להתקיימותו של חוזה ערבות. היינו – יש לבדוק ולבחון בכובד ראש את קיומה של הכוונה ו/או גמירות הדעת לחתום כערב..."
קולי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ת.א. (שלום-חיפה) 19277/02
"... כך אף השקפתו של כב' הרשם רוזין בתיק בש"א (ב"ש) 1058/03 אשר אלמקייס ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, דינים-שלום, כרך נ"ג, 536. כב' הרשם נסמך אף על ספרו של המלומד רוי בר-קהן "דיני הגנת הערב". לאחר שהמחבר המלומד בוחן את שתי החלופות הפרשניות האמורות הוא מצדד בפרשנות הנ"ל. לטעמו "תכלית התיקון ומטרתו הינן הגנה על הערב ולפיכך הפרשנות המיטיבה עם הערב צריכה להתקבל, וזאת על מנת ליצור תמריץ אצל הנושה לפעולה מהירה כנגד החייב העיקרי"..."
בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לוי, ת.א. (שלום-ת"א) 61582/01
"... הבנק מחוייב לנהלים האלה לפי הוראות הפיקוח על הבנקים עוד מ-1990. (ראה בעניין זה מאמרה של ד"ר דרורה פלפל: חובות הבנק כלפי ערב, הפרקליט מ"א עמ' 414, בעמ' 422, והנוסח המלא של חוזר בנק ישראל, מס' 1408/06 מדצמבר 1990, בספרו של רוי בר-קהן: דיני הגנת הערב" עמ' 375)...
אלשטיין נ' בנק לאומי למשכנתאות, ת.א. (שלום – רחובות) 1345/04
"...התיקון לחוק, שקובע כי תקרת ההלוואה לצורך הגדרת ערב כ"ערב יחיד" תעמוד על סך של 500,000 ₪ וכי סכום זה יהא צמוד למדד, תחולתו ביום 16.1.98 ולפיכך הוא לא חל על ההלוואה דנן שנעשתה בשנת 97'. על כן, יש לדון את ההלוואה דנן על בסיס הסכום שבחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ב ללא שום הצמדה. ר' גם רוי בר-קהן, דיני הגנת הערב, נבו הוצאה לאור, עמ' 221 ואילך..."
דהן נ' בנק המזרחי, ת.א. (שלום – עפולה) 1180/04
"... אשר לטענת הערבים כי לא הוסבר להם בעת חתימתם על מסמך הערבות על מה הם חותמים טענה זו יש לדחותה. וכאמור לעיל (ובהקשר למבקש) -"בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך, ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא..." ראה ע.א. 413/79 ישראל אצלו חב' לבניין בע"מ נ' מנסור, פ"ד לד (4) 29,38 ראה גם רוי בר קהן "דיני הגנת הערב" עמ' 83..."..."
נתור נ' וייס, ת.א. (שלום – ת"א) 48807/03
"... ממגמתו של המחוקק ניתן לראות כוונה ברורה להגן על ערבים ולא להרחיב את חיוביהם ללא גבול. אם נקבל את גישתה של התובעת כאן ונתיר לנושה להיפרע גם מיורשי הערבים, נמצא מחמיצים את כוונת המחוקק ומרחיבים ללא צידוק את עקרונות דיני החוזים. בספרו של המלומד עו"ד רוי בר-קהן "דיני הגנת הערב" הוצאת נבו 1998 בעמ' 127-128 נאמר: "דין חוזה ערבות לענין פירושו הינו כדין כל מסמך היוצר חיוב, ועל היקפה של ערבות יש ללמוד מתוך תנאיה". ובהמשך: "מקום שיש ספק בפרשנותו של חוזה מפרשים אותו כנגד מנסחו"..."
בר נוי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ת.א. (שלום – אילת) 1293/03
"... בהעדר הוראה המאריכה את תקופת ההתיישנות אין מקום שביהמ"ש יאריך מועד זה בעצמו, שכן הדבר יגרום לכך שלא תהיה הגבלת זמן על פניה לערב היחיד. נ ראה גם בספרו של בר קהן דיני הגנת הערב בעמ' 265. דעתי היא כי בהעדר הוראת חוק ברורה בעניין זה, יש למנות תקופת ההתיישנות מהיום בה נולדה עילת התובענה..."
סיטון נ' בנק דיסקונט, ת.א. (שלום – חיפה) 2193/04
"... לגישתי מבין שתי הגישות הרווחות, כאמור לעיל, זו האחרונה עולה בקנה אחת עם הוראות חוק הערבות, יחד עם זאת, שותף אני לעמדתו של עו"ד רוי בר קהן לפיה : "פרשנות זו אינה יכולה לעמוד לבדה ואינה יכולה להתעלם מיתר הנסיבות האופפות את הגשת התובענה כנגד הערב... וזאת אם לא פעל הנושה בתום לב ובאופן סביר לקבלת האישור על מיצוי ההליכים בתוך תקופת ההתיישנות. (עו"ד רוי בר קהן, התיישנות תביעה כנגד ערב, הפרקליט מז חוברת א' 168)..."
מואסי נ' נחל הירדן בע"מ, ת.א. (שלום – חדרה) 1598/03
"... 1. סעיף 3 לחוק הערבות קובע כי "הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחיבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה...". אשר על כן, חלים על חוזה ערבות הכללים הרגילים הנוגעים לעצם יצירת הקשר החוזי וגמירות דעתם של הצדדים ליתן את הערבות. מעבר לכך, דין חוזה הערבות, לעניין פירושו, הינו כדין כל מסמך היוצר חיוב, אותו יש לפרש באופן דווקני. אין לקרוא בהתחיבות יותר ממה שנאמר בה במפורש. במקרה של ספק ניתן להעזר בכלל המקובל בפירוש חוזים, על-פיו דו משמעות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח ולטובת הצד השני. לעניין האמור לעיל ראה ספרו של עו"ד רוי בר-קהן, "דיני הגנת הערב", נבו הוצאה לאור, עמ' 121-128..."
מתתיהו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ת.א. (שלום – ת"א) 71294/03
"...בפסיקה קיימות שתי גישות באשר למועד תחילת מרוץ ההתיישנות כנגד הערב המוגן. לעניין זה ראה מאמרו של עו"ד רוי בר קהן "התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות", "הפרקליט" מז', חוברת א' בעמ' 174 כדלקמן ..."
בנק הפועלים נ' כהן, ת.א. (שלום – ת"א) 53235/03
"... מפליאה הטענה בסיכומיו של ב"כ התובע כי הנתבע לא זכאי גם לא להגנה של ערב יחיד, לאור התנהלות ההליכים ע"י התובע באופן שבתחילה הוגשה תביעה רק כנגד הלווים וטרם הגשת תביעה זו נעשתה פניה לראש ההוצל"פ לקבלת אישור על מיצוי הליכים לצורך הגשת התביעה כנגד הנתבע. בגוף הבקשה לראש ההוצל"פ מבקש התובע: "להתיר לזוכה להגיש תובענה כנגד הערב המוגן". ולבסוף הניסוח בסעיף 5 א' שצוין לעיל הינו הניסוח של תיקון תשנ"ח לגבי ערב מוגן. בתיקון תשנ"ב נאמר "הנושה נקט" בכל ההליכים ואילו בתיקון תשנ"ח נאמר "ננקטו" בדיוק המילים שמציין התובע בתביעתו. ראה בעניין זה בספרו של עו"ד רוי בר קהן דיני הגנת הערב 1998 בעמ' 336..."
בנק מרכנתיל דיסקונט נ' מימון אלקטרוניקה בע"מ, ת.א. (שלום – ב"ש) 4968/96
"... מעבר לכך, לפני כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות, דהיינו לפני 1.6.1998 הוראותיו של חוק הערבות היו דיספוזטיביות כלומר, הצדדים יכלו להתנות עליהן [ראה רוי בר-קהן, דיני הגנת הערב, נבו הוצאה לאור 1998, בעמוד 262-263 ] ..."
תנופה אפיקי תקשורת בע"מ נ' לימארק בע"מ, ת.א. (שלום – ת"א) 200903/02
"... מלשונו של הסעיף אנו למדים כי בבסיסו מהווה הסכם הערבות חוזה, אשר חוק החוזים ( חלק כללי) תשל"ג - 1973 חל על כל הוראותיו (ראה בר קהן , דיני הגנת ערב , 121)..."
מכבסת שלג נ' מועדון ים כינרת, ת.א. (שלום - חדרה) 4994/99
16.15, 53.10
"... המחבר עו"ד רוי בר -קהן בספרו "דיני הגנת הערב", נבו הוצאה לאור, מציין (עמ' 281) כי מדובר בתוצאה אבסורדית עקב לקונה בחוק בכל הקשור לערבויות בלתי מוגבלות בסכום אשר נחתמו לאחר תיקון תשנ"ב. אולם הביע דעתו כי ניתן ורצוי להתגבר על כשל ניסוחי זה באמצעות פרשנות שיפוטית לפיה יראו ערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר ניתנה לאחר תחילת הוראות התיקון, כערבות המוגבלת לשיעור החיוב בפועל ביום נתינתה, לצורך בחינת הוראות תיקון תשנ"ב.."
מסילתי נ' בנק הפועלים בע"מ, ת.א. (שלום – כ"ס) 5150/03
"... לעניין זה אני מפנה לספרו של עו"ד רוי בר קהן , דיני הגנת הערב, נבו הוצאה לאור עמ' 83 , שם נאמר כי: ההלכה קובעת כי אדם החותם על מסמך לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם וכמה התחייב. "בד"כ דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא חתם על המסמך, ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא..."
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ברזאני, ת.א. (שלום – חיפה) 17853/00
"... מכאן שכל שנותר לדון, איפוא, בהקשר לטענת ההפטר הנטענת על ידי הנתבע הינה טענתו של הנתבע לפסילת הוראת סעיף 6 לכתב הערבות לנוכח היותם של התנאים הקבועים בהוראה תנאים מקפחים. אמנם ניתן לראות בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל לישראל בע"מ, פ"ד מ"ח(4) 463 משום שינוי מסויים בעמדת ביהמ"ש שלא להתערב בתניות בחוזי ערבות ונטייה להעזר בתחולת חוק החוזים האחידים על הסכמי ערבות על מנת להגן על ערבים מפני תנאים מקפחים בחוזי ערבות אחידים שכן ביהמ"ש העליון סבר שיש מקום ליתן לנתבע רשות להתגונן בטענה מסוג זה (ראה: עו"ד רוי בר קהן, דיני הגנת הערב, 1998, עמ' 138)..."
גי.אם.אס. הובלות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, ת.א. (שלום – חיפה) 28030/97
"...משמעות הדבר היא, כי בסיטואציות בהן בנק מעורב בהסכם ערבות, דרישת הכתב היא חיונית להשתכללות ההסכם (ראה גם עו"ד בר קהן , דינו הגנת הערב הוצאת נבו עמ' 241), בנסיבות אלה יש לראות הבנק כמי שגרם לנתבע לחתום כערב יחיד ..."
טק. דטה ישראל נ' סאם קום תקשורת, ת.א. (שלום – ת"א) 195940/02
"... בבסיסו מהווה הסכם הערבות חוזה, אשר חוק החוזים ( חלק כללי) תשל"ג - 1973 חל על כל הוראותיו, בכללם אלו הנוגעות ליצירת קשר חוזי וגמירות דעתם של הצדדים (ראה בר קהן , דיני הגנת ערב) ..."
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אבגי, ת.א. (שלום – נתניה) 1955/03
"... בהתייחס לטענה לפיה פרשנות זו מקנה כח בלתי מוגבל בידי הנושה ושליטה מוגזמת התמשכות ההליכים נגד הערב נראית לי נכונה ההסתייגות שהוצעה במאמר רוי בר קהן : התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות, לפיה יוחלו בנסיבות מתאימות הוראות הדין הכללי על התנהגות נושה כאמור, כדוגמת דוקטורינת תום הלב, זאת להגנה על זכות הערב. ראה: המאמר שפרסם בהפרקליט מ"ז חוברת א' בעמ' 168. 25 ..."
אמסלם נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, ת.א. 341/04
"... תחילתו של סעיף זה (בהתאם לסעיף 6 (ב) לחוק המתקן הראשון מועד זה הינו 24.3.93 ד.ח.) תוגש לפי הוראות סעיף 17 ג' גם אם הערבות ניתנה לפני תחילתו ". ר': רוי בר -קהן , עו"ד, "דיני הגנת הערב", נבו הוצאה לאור, בעמ' 195-193..."
לוי נ' מזרחי, ת.א. (שלום – ת"א) 341/04
"... לענין זה ראה ספרו של עו"ד רוי בר קהן , דיני הגנת הערב , נבו הוצאה לאור בעמוד 240. וכן; ת.א. (ת"א) 2597/88 עצמון פלסט בע"מ נ' גארי רובינס קומפני אינק' ואח' (טרם פורסם) שם נקבע, כי לצורך יצירתה של ערבות אין די בהתרשמותו של צד אחד מהתנהגותו של הצד האחר, אלא מוטל עליו להוכיח, כי הערבות אכן הוסכמה בדיבור שבעל פה. וכן ראה; ע"א 714/87 נתן שר נ' קלמן (מרק) כהן, פד"י מ"ג (3) 159..."
רביבו נ' תנובה, בש"א (שלום – חדרה) 1396/04
"... לכאורה ניתן לטעון, כי את הוראותיו של פרק ב' ניתן להחיל גם על מערכות יחסים הדומות במהותן לערבות להלוואה, גם אם אין מדובר במתן הלוואה בכסף ממש, אלא בשווה כסף, דוגמת מתן סחורה עבורה ישלם החייב העיקרי בעתיד, וערבות צד שלישי לחיובו הנ"ל של החייב העיקרי. זוהי הדעה אותה מציג עו"ד רוי בר-קהן, בספרו "דיני הגנת הערב", אשר עמודים נבחרים ממנו צורפו לסיכומי המשיבה דווקא. לדעת עו"ד בר-קהן – "יש לפרש את התיקון באופן הרחב ביותר האפשרי, ולהעניק את הגנת תיקון תשנ"ב לכל ערב אשר סכום ערבותו במועד מתן הערבות מוגבל לסך של 40,000 ₪, וזאת בלי להתחשב במהות העיסקה אשר נערכה בין הנושה לבין החייב העיקרי... (שם, בעמ' 235). דיעה זו לא התקבלה עד כה בפסיקת בתי המשפט, ועל פניה נראה, כי היא מנוגדת ללשונו הברורה של החוק..."
ביטון נ' בנק אוצר החייל, בש"א (שלום – ב"ש) 1171/04
"... ממילא, תקופת ההתיישנות המתחילה עם מתן הדרישה, לא תחל בעניינו של הערב אלא משנשתכללו התנאים המזכים את הנושה להגיש תובענה כנגד הערב. נכון אמנם כי המלומד ר. בר -קהן בספרו דיני הגנת הערב (תשנ"ח), הביע דעתו כי הוראות התיקון לחוק הערבות אינן מעכבות את מירוץ ההתיישנות אלא שמלומד זה מצא לנכון לשנות או למצער, לרכך עמדתו זו והדברים נאמרים על ידו באופן ברור, במאמר אותו פירסם ב- הפרקליט , מז' חוברת א' עמ' 168, שכותרתו התיישנות תביעה כנגד ערב ..."
ויזל נ' חסון, ת.א. (שלום – ירושלים) 11069/02
"... לעניין זה, מפנ העו"ד ביץ, בא-כוחה של ויזל לספרו של רוי בר-קהן, על הערבות, עמ' 238-235, שם נדונה שאלה זו. לדעתו של המחבר, יש לפרש את ההגנה שבפרק ב' באופן הנרחב ביותר, מבלי להתחשב במהות העסקה, וכי לדעתו לא הייתה כוונה, לייחס את האמור בפרק ב' רק לעסקאות של הלוואות כסיום בין הנושה לחייב העיקרי. באותו עניין מצוטטת אמירה מפסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו..."
בנק הפועלים נ' כדורי, בש"א (שלום – עפולה) 1634/02
"... קריאה משותפת של הגדרות אלה - ערב יחיד, בעל עניין והמונח החזקה בחוק ניירות ערך מוליכה למסקנה כפי שהיא המובאת בספרו של רוי בר קהן , "דיני הגנת הערב" בעמ' 237, ולפיה לא יוענק מעמד של ערב יחיד למי שבגין מעמדו המיוחד (כבן משפחה) זכה בעצמו בטובות הנאות מהכספים להם ערב. או בלשונו : "נראה כי בסיטואציות אלו אין המדובר בערב שחולק בסיכון ללא סיכוי" והינו חסר אינטרס ..."
מונק נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, בש"א (שלום – ירושלים) 4061/04
"...נראה כי בידי המבקשת טענת הגנה ראויה, וראוי בעניין זה לצטט מספרו של המלומד רוי בר קהן , דיני הגנת הערב.: "בדומה למאפיין את החקיקה הצרכנית ככלל, אף תיקון תשנ"ב לחוק הערבות הינו קוגנטי באופן "חד-סטרי", כלומר - התניה על הוראותיו אפשרית אך ורק לטובת ערב יחיד ..."
בנק הפועלים בע"מ נ' בן-רחמים, בש"א (שלום – חיפה) 12725/03
"...התיקון בחוק נועד להקנות הגנה לערבים, למעט אלה שיש להם קשר עסקי לחוב או אינטרס במתן הערבות לחייב. ( ראה ע"א 1513/99, חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד (3) 591, ת.א 59427/00 ( שלום ת"א ) בנק מרכנתיל דיסקונט נ' פלג פנינה ( לא פורסם )). יפים בעניין זה הדברים שהובאו בספרו של רוי בר קהן "דיני הגנת הערב" כדלקמן:" נראה כי בסיטואציות אלו אין המדובר בערב שחולק ב"סיכון ללא סיכוי" והינו חסר אינטרס, אלא המדובר במי שהחלת מבחן האינטרס לגביו מובילה לכך שאינו זקוק להגנה. הערבות במקרים אלו אינה "צרכנית" וללא תמורה אלא הינה בעלת מאפיינים מסחריים כאשר חזקה על הערב כי קיבל טובת הנאה." ( דיני הגנת הערב, רוי בר קהן, עמ' 237 )..."
עאמר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בש"א (שלום - טבריה) 811/04
"... הסוגיה מתי יחל מרוץ ההתישנות, בהעדר הסדר חקיקתי, טרם התגבשה לידי הלכה מחייבת של ביהמ"ש העליון וקיימות פסיקות שונות וסותרות בסוגיה (ראה רוי בר קהן התישנות תביעה כנגד ערב , הפרקליט פרק מז חוברת א תשס"ד, בעמ 174 והפסיקה המאוזכרת שם). ב בכך די כדי להדוף טענה לסילוק על הסף שכן בטרם יוחלט האם חלה התיישנות אם לאו יש לאפשר לצדדים להציג ראיותיהם וטיעוניהם (לאחר שתוצג תשתית ראייתית) ולשכנע, כל אחד בצידקת הגישה המוצעת ..."
מחמוד נ' עדי-רני השקעות בע"מ, ת.א. (שלום – כ"ס) 5694/01
"... זהו המקום לציין כי אין ספק שגם הסכם ערבות ככל הסכם אחר, צריך לעמוד בכללים הרגילים הנוגעים לעצם יצירת הקשר החוזי וגמירות הדעת של הצדדים ליתן את הערבות. ראה: ר. בר -קהן , דיני הגנת הערב , הוצאת נבו , עמ' 121 ..."
מסגריית אלבו יוסף בע"מ נ' חדד, ת.א. (שלום – טבריה) 1182/01
"... על התכלית העומדת בבסיס תקון חוק הערבות והחלפת סעיף 17ג הנ"ל עמד ביהמ"ש העליון בע"א 1513/99 - חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ' תק-על 2000(3), 396 ,עמ' 398 ... וראו גם: ר' בר-קהן דיני הגנת הערב (ירושלים, 1998) עמ' 187-195)..."
עומר נ' משכן בנק למשכנתאות בע"מ, בש"א (שלום – חיפה) 4832/04
"... החוק המוצע קובע כי הערבות של ערב יחיד חייבת להיות לסכום קצוב וכי נושא לא יוכל לתבוע ערב יחיד אלא לאחר שהגיש תביעה נגד החייב". ו המלומד רוי בר קהן בספרו דיני הגנת הערב, הוצאת נבו 1998, עמ' 221 ועמ' 226 גורס כי ההגנה נועדה לא לגופים מסחרים או להלוואת מסחריות אלא עבור אלו החלשים הלוקחים הלוואה לשם רכישת דירה או לשם פתיחת עסק קטן. האיזון הנכון הוא בין הגנה על הערב ולבין מניעת מניפולציות מצד חייבים ..."