ערבות, ד"ר רוי בר קהן

ערבות בלתי מוגבלת בסכום -
תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות/ רוי בר-קהן
The validity of unlimiteed guarantee and its value as a security in
light of the recent amendments to the guarantee act

א. הצגת הנושא
עניינה של רשימה זו הינה ההתפתחות הפסיקתית והחקיקתית בנוגע לתוקפה של הערבות הבלתי מוגבלת בסכום, ובמסגרתה תידון השאלה מהו דינה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום כיום לאור התיקונים האחרונים משנת תשנ"ב ומשנת תשנ"ח לחוק הערבות - האם היא בטלה? האם היא תקפה? ואם היא תקפה - מה ערכה כבטוחה?

ב. החידושים בחוק הערבות - כללי
חוק הערבות "המסורתי" אשר נחקק בשנת 1967 עבר בשנים האחרונות טלטלות עזות עד כדי מהפך, וכיום מהווה הוא חוק צרכני לכל דבר וענין.

ביום 24/3/92 התקבל בכנסת תיקון ראשון לחוק הוא תיקון תשנ"ב לחוק הערבות. תיקון תשנ"ב הוסיף פרק נוסף לחוק הערבות ובו הוענקה הגנה קוגנטית לערבים מסוג מסויים אשר "הצליחו" להיכנס בגדר הפרק (ואשר מכונים "ערבים יחידים"). בתיקון תשנ"ב העניק המחוקק הגנות שונות ל"ערב יחיד" כהגדרתו בתיקון זה, בין היתר תוך שהוא מגביל את האפשרות לפתוח כנגדו בהליכים וקובע כי הינו אחראי רק לחלק יחסי מהחיוב הנערב.

ביום 4/11/97 התקבל בכנסת תיקון שני לחוק הערבות, הוא תיקון תשנ"ח לחוק הערבות. תיקון זה, אשר הינו מהפכני אף יותר מקודמו, נכנס לתוקפו ביום 1/6/98. תיקון תשנ"ח הופך את חוק הערבות לחוק צרכני מודרני. תיקון זה מאמץ את עקרונות תיקון תשנ"ב תוך הרחבתן העניינית והפרסונלית, הופך גם את ההוראות הותיקות בחוק הערבות הכללי לקוגנטיות, ומטיל חובות גילוי וחובה על מתן הודעות אשר בצידן ניצבות סנקציות. בנוסף, מקנה התיקון סמכות להתקנת חקיקת משנה, אשר כבר חוקקה.

שני התיקונים מוסיפים נדבך חקיקתי קודיפיקטיבי להגנת הערב. במקביל, פיתחו בתי המשפט בארץ בפסיקת השנים האחרונות את ההגנה על הערב באמצעות הדינים "המסורתיים" ובאמצעות החקיקה הקיימת. בין היתר הורחבה אפשרות ערבים לעשות שימוש בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981, ואף מסתמן לכאורה שינוי מגמה בבית המשפט העליון בנוגע לאפשרותם של ערבים להשתמש בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג - 1982 לצורך תקיפת תניות בחוזי ערבות אחידים .

שני התיקונים יצרו מצב חקיקתי לפיו מערכת הדינים החלה על ערב משתנה והינה פונקציה בעיקר של מועד מתן הערבות. ככלל, ומבלי להכנס לאבחנות אותן עורך תיקון תשנ"ב לחוק הערבות ולעובדה שחלק מהוראותיו הן אף רטרואקטיביות, ניתן לאתר שלוש נקודות זמן רלבנטיות לבחינת הדין אשר יחול על ערבות בהתאם לציר הזמן בו היא ניתנה: האחת - אם הערבות ניתנה לפני כניסת תיקון תשנ"ב לחוק הערבות לתוקף ביום 22/4/92, השניה - אם הערבות ניתנה בין מועד זה לבין מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות ביום 1/6/98, והשלישית - אם הערבות ניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח.

בנוגע לערבויות שניתנו לפני כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב יש לשאול את השאלה מתי הוגשה התביעה, וככלל ובכפוף להוראות המעבר וההוראות הרטרואקטיוביות שבתיקון תשנ"ב לא חלות רוב הוראות תיקון תשנ"ב על ערבויות אלו. על ערבויות שניתנו לאחר תיקון תשנ"ב ועד תיקון תשנ"ח חלות הוראות תיקון תשנ"ב במלואן, ועל ערבויות שניתנו לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח חלות הוראות תיקון תשנ"ח.

למעשה, המשפטן המעוניין בבחינת מערכת הדינים החלה על הערב, צריך להחזיק כיום מערכת משולשת של הוראות חוק הערבות, הכוללת את הוראות חוק הערבות טרם תיקון תשנ"ב לחוק הערבות, את הוראות חוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ב, ואת הוראות חוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח לחוק הערבות. מכיוון שהוראות כל אחד מהתיקונים משתרעות על תקופת זמן אחרת, ואין תיקון אחד פוגע בתחולת משנהו, הרי החלת הדין הנכון תעשה כפונקציה בעיקר של מועד מתן הערבות.

רשימה זו אינה מתייחסת לשאלות הרבות וכבדות המשקל אותן מעוררים התיקונים לחוק הערבות, והיא ממוקדת בשאלה אחת: בחינת השפעת כניסתם לתוקף של שני התיקונים על תוקפו ומשמעותו של מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום אשר היה נפוץ כל כך כבטוחה ערב כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות.

ג. ערבות בלתי מוגבלת בסכום עובר לחקיקת תיקון תשנ"ב לחוק הערבות

(1) התופעה והסיבות לה

במשך השנים עובר לקבלת תיקון תשנ"ב לחוק הערבות נוצר מצב בו הרבה ערבים הוחתמו על ערבות ללא הגבלה בסכום. בהסכמי הערבות הסטנדרטיים הופיע סעיף לפיו לא היתה הערבות מוגבלת לחשבון מסוים או לסכום מסוים, או לחלופין גם אם היתה הערבות מוגבלת באותו סניף לסכום מסוים הרי נקבע ב"אותיות הקטנות" כי הערב ערב גם לגבי חשבונות אחרים של החייב באותו סניף או בסניפים אחרים. בהרבה מקרים לא היתה למעשה הצדקה עניינית לקבלת ערבות ללא הגבלה בסכום, אם כי עדין היו מקרים שבהם קשה היה להעריך מראש את החוב, והערב היה מוכן במפורש לערוב ללא הגבלה בסכום. אחת הסיבות הנוספות להשתרשות המנהג לחתום על ערבויות ללא הגבלה בסכום היתה העובדה שהדבר חסך, הן לערבים והן לחייבים, תשלום מס בולים בשיעור של ארבעה פרומיל מסכום הערבות. על נוהג זה נמתחה ביקורת חריפה על ידי בית המשפט אשר אף כינה אותו במקרה מסוים "מדהים ושערורייתי".

(2) הנחיות המפקח על הבנקים

ריבוי המקרים בהם הוחתמו ערבים על טופסי ערבות מתמדת וללא הגבלת סכום, למרות העובדה שערבותם התייחסה להבטחת אשראי שניתן על ידי התאגיד הבנקאי בסכום או לתקופה מוגדרים, הביא אף את המפקח על הבנקים להוצאת הנחייה מפורשת בענין זה – חוזר מספר 1408/06. בנוסחו המעודכן של החוזר, כפי שתוקן ביום 17.12.90, מטיל החוזר מפורשות סייגים לקבלת ערבות, תוך שהוא קובע כי –
"4. (א) תאגיד בנקאי לא יחתים את מי שערב לאשראי בסכום או לתקופה מוגדרים, על מסמך ערבות ללא הגבלת סכום, או על מסמך ערבות מתמדת, לפי הענין, אלא על ערבות מתאימה שתתייחס מפורשות לסכומה המוגדר של הערבות או לתקופה מוגדרת.
(ב) בכל מקרה בו תאגיד בנקאי מחתים ערב על מסמך ערבות מתמדת או ערבות ללא הגבלת סכום, יפנה התאגיד הבנקאי את תשומת לבו המיוחדת של הערב למהות הערבות וימסור לערב הודעה בכתב בה יצויין סכום החבות נשוא הערבות הידוע באותה עת. ההודעה, כאמור, תכלול פיסקה מפורשת ומובלטת לענין היקף הערבות לחבויות מסוגים שונים ולחבויות עתידיות, כפי הקבוע בחוזה הערבות."

(3) פסיקת בית המשפט עובר לתיקון תשנ"ב לחוק הערבות
טענות ערבים כנגד היקף הערבות מופיעה בשכיחות די גבוהה בפסיקה. יצוין כי לרוב נדחו טענות אלו, בין היתר לאור ההלכות בנוגע לטענה השכיחה של "לא נעשה דבר", לפיהן אדם מוחזק כיודע ומחויב במסמכים עליהם הוא חתום. להלן נסקור מקצת מפסקי הדין בהם הועלה הטענה.

בעניין שלוש נ' בנק לאומי לישראל בע"מ טען ערב כי הבנק החתים אותו על טופס ערבות ריק. הערב טען כי הטופס מולא על ידי הבנק לאחר החתימה אלא שבעשותו כן לא כלל הבנק במסמך את ההסתייגויות בהן התנה הערב מראש את מתן הערבות, ובדרך זו השתמש בערבות בגין חיובים שונים מאלה שלשמם ניתנה. הערב טען כי הערבות עליה חתם לא נועדה לשמש (כמתואר בכותרת כתב הערבות) "ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום", אלא ערבות מיוחדת לאשראי דוקומנטרי ספיציפי בגין עיסקה ספציפית ומאחר והעיסקה לא יצאה לפועל טען הערב כי הערבות פקעה. בית המשפט המחוזי דחה עובדתית טענה זו, וקבע כי הוא נותן אמון מלא בעדויותיהם של שני פקידי הבנק שהכחישו את טענות הערב. בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי.

בעניין בן צבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ טען ערב בפני בית המשפט, בבקשת רשות להתגונן, כי ערבותו ניתנה להבטחת הלוואה ספציפית, שבסופו של דבר לא נלקחה על ידי החברה, החייבת העיקרית. בית המשפט קמא עמד על כך שטענה זו נסתרת לאור לשון כתב הערבות, אך הסכים ליתן רשות להתגונן תוך התנייתה בהפקדת ערבות. ערעורו של הערב על החלטה זו ועל פסק הדין אשר ניתן כנגדו, לאחר שלא הפקיד את הערבות, נדחה, לאחר שבית המשפט העליון קבע כי טענת הערב הינה טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב אשר גם אם, ככלל, יכולה להיות מועלית בשלב הרשות להתגונן, הרי לשם כך נדרשת "טענה טובה". בית המשפט קבע כי המערער לא העלה "טענה טובה" כזו לאחר שהוכח כי יום לאחר מתן הערבות אכן ניתנה לחברה הלוואה שערבותו של הערב שימשה לה ביטחון יחיד.

בעניין בנק הפועלים נ' כל חי עופר העלתה ערבה אותה תבע הבנק על פי כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום טענה לפיה נאמר לה שהערבות שהיא נדרשת לתת מוגבלת ומתייחסת להלוואה ספציפית. באותו עניין דחה בית המשפט את טענת הערבה, מנימוקי מהימנות, תוך שהוא מציין כי ככלל טענה זו טובה אם כי נתונה לקביעתו העובדתית של בית המשפט.
גם בעניין בנק אגוד נ' נידאל לוגסי בע"מ דחה בית המשפט עובדתית את טענת הערב כי פקיד הבנק הטעה ורימה אותו כאשר חתם על כתב הערבות, וכי אמר לו כי הערבות מוגבלת לסכום של 15,000 ש"ח מקום שעל כתב הערבות נרשם כי הינה "ערבות מתחדשת לא הגבלת סכום".

בעניין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' לקס דחה בית המשפט טענת ערב כי הגם שחתם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום, היתה ערבותו מוגבלת לסך של 20,000 ש"ח. בית המשפט ציין כי הערב היה מנהל סניף בנק, והיה עליו לדאוג כי הדברים ירשמו במפורש על גבי כתב הערבות. בית המשפט דחה את טענת המנהל כי החתימה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום נעשתה רק על מנת "לחסוך בביול".
בעניין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' הרוש דחה בית המשפט את ערעורו של בנק על דחיית תביעה כספית שהגיש כנגד ערב. בית המשפט קבע כי אמנם כתב הערבות נשא כותרת רחבה וגורפת לפיה מדובר בערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום, אך בכתב הערבות של הערב נכללה תוספת בכתב יד, שהגבילה את תחולת הערבות אך ורק להלוואה המנויה בסעיף כתב הערבות, להלוואה ספציפית. משנפרעה ההלוואה לפי הודאת הבנק, פקעה ערבותו של הערב.
מאידך, בעניין בנק מסד נ' אברהם דחה בית המשפט טענת ערבה אשר חתמה על ערבות לחברה ואשר טענה כי ערבותה היתה להלוואה ספציפית לאור לשון כתב הערבות, אשר כותרתו היתה כתב ערבות מתמדת מוגבלת בסכום וצמודה למדד, ובנוסחו לא היתה כל התייחסות להלוואה ספציפית.
כן דחה בית המשפט את הטענה כי הלווה לא חתם על כתב הערבות ולכן חסר כתב הערבות כל תוקף, בקובעו כי אין כל צורך משפטי בחתימת הנערב על כתב הערבות.

בעניין אריחי ייטל בע"מ נ' א.א.א. השקעות ניתנה לערבה רשות להתגונן בטענה כי ערבותה השתרעה רק על כספי הלוואה ספציפית ולא על כל עיסקאות נכיונות שיקים אותם עשתה החייבת העיקרית, וזאת לאור נוסח כתב הערבות ותוך דחיית טענת הבנק כי אין הטענה מפורטת דיה. מאידך, בעניין קורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ לא התקבלה בקשת רשות להתגונן אותה הגיש ערב אשר טען כי חתם על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום לאחר שחתנו הסביר לו כי הוא חותם על ערבות מוגבלת לסך של 100,000 ש"ח בלבד מאחר ולא הוצגה כל ראיה, ולו לכאורה, שהבטחה זו מחייבת בצורה כלשהי את הבנק.

מקרה לא שכיח בו התקבלה טענת ערב נדון בעניין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' בניסטי. באותו עניין קיבל בית המשפט טענת ערב כי סוכם בינו לבין מנהל הסניף, אשר החתימו על כתב הערבות, כי הערבות תהיה מוגבלת לסכום של 10,000 ש"ח, ולא ככתוב עליה "ללא הגבלת סכום". טענתו הנוספת של הערב לפיה הובטח לו כי ערבותו מוגבלת בזמן ותוחלף תוך פרק מן קצר בערבות אחרת נדחתה.

ריבוי הטענות כנגד החתמת ערבים על ערבות בלתי מוגבלת בסכום הביא להתייחסות המחוקק באופן ספציפי לבעייה זו בשני התיקונים לחוק הערבות. הראשון בהם, תיקון תשנ"ב, מגבש לכאורה לפי לשונו ערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר ניתנה בעבר, לסכום נקוב, ואילו השני, תיקון תשנ"ח לחוק הערבות, אף מרחיק לכת וקובע כי ערבות כזו תהא בטלה. להלן נסקור את הוראות שני התיקונים ולאחר מכן נעמוד על הפרשנות אותה יש ליתן להם והשלכותיהם על השאלה אותה אנו בוחנים והיא תוקפה כיום של ערבות בלתי מוגבלת בסכום כבטוחה.

ד. ההוראות הרלבנטיות בתיקון תשנ"ב ובתיקון תשנ"ח בנוגע לערבות בלתי מוגבלת בסכום

סעיף 5(ד) לחוק אשר נתקבל בתשנ"ב ותיקן לראשונה את חוק הערבות דן בערבים שהתחייבו לפני כניסת תוקפו של תיקון תשנ"ב לתוקף. בהתאם להוראות הסעיף, נקצבת הערבות הבלתי מוגבלת בסכום לגבי ערבים יחידים כהגדרתם בתיקון זה ליום 22/6/92. מבחינת הנושים, משמעות הדבר היא כי ערבות בלתי מוגבלת בסכום להלוואות ואשראים הופכת למוגבלת לסכום החוב ליום 22.6.92. מכיוון שכך הגדלת קו האשראי מעבר לסכום החוב הנקוב ביום 22.6.92 ללא קבלת בטחונות נוספים, פירושו שאותו חלק של החוב הגדול מסכום החוב ליום 22.6.92 הינו חוב בלתי מובטח.

אבחנה חשובה אותה יש לעשות בהקשר זה הינה בין תחולת הוראות סעיף 5(ד) לתיקון תשנ"ב לבין תחולת הוראות פרק ב' לחוק הערבות כפי שהוספו בתיקון תשנ"ב.

אם נקרא את הוראות סעיף 5(ד) לחוק המתקן הראשון כלשונן, הרי קציבת הערבות הבלתי מוגבלת בסכום חלה על "ערב יחיד" ללא כל סייג או תנאי נוסף. הוראות פרק ב' לחוק הערבות אשר הוספו בתיקון תשנ"ב ואשר קובעות הוראות הגנה מיוחדות לערבים החוסים בצל פרק זה, חלות בהתאם להוראות סעיף 17א(א) רק על "ערבות לחיוב" שנתן ערב יחיד לנושה, ולא על כל ערב יחיד. מאחר והגדרת "חיוב" הינה מצמצמת, כמו גם הגדרת נושה, הרי לא כל ערב שהוא "ערב יחיד" יהיה זכאי להגנות הנקובות בפרק ב' לחוק הערבות טרם תיקון תשנ"ח. ובמילים אחרות, בעוד שהוראות קציבת הערבות הבלתי מוגבלת בסכום חלה על כל ערב יחיד, כהגדרתו בתיקון תשנ"ב, אשר ערבותו ניתנה לפני כניסת תיקון תשנ"ב לתוקף, הרי תחולת הוראות פרק ב' לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ב, מותנית בהיותו של "ערב יחיד" זה ערב ל"חיוב" כהגדרתו בתיקון תשנ"ב .

בתיקון תשנ"ח לחוק הערבות נקבעה הוראה קיצונית וברורה, לפיה באם לא ננקב בחוזה הערבות סכום קצוב, פטור הערב לחלוטין מהערבות. סעיף 21(ב) לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח קובע כי -
"(א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.
(ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו"

בדברי ההסבר להצעה צוין כי הוראה זו נדרשה לאור החשיבות המיוחדת שבה.

ה. האם משמעות תיקון תשנ"ב הינה ביטול לחלוטין של מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום?

(1) הצגת הבעיה הפרשנית והפתרונות האפשריים

סעיף 5(ד) לחוק המתקן את חוק הערבות בשנת תשנ"ב אינו עוסק, על פניו ומקריאה דווקנית שלו, בערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר ניתנה לאחר כניסתו לתוקף. בחינה מדוקדקת של הוראות החוק מראה כי לאור לשון החוק הרי כל אשר עשה תיקון תשנ"ב הוא לקצוב ערבויות בלתי מוגבלות בסכום אשר ניתנו לפני כניסתו של התיקון לתוקף, אך מבלי לפגוע לכאורה בתוקפן של ערבויות בלתי מוגבלות בסכום אשר תינתנה לאחריו. מה איפוא דינה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר מועד זה?

נראה כי תיתכנה שלוש אפשרויות פרשנויות בנוגע לתוקפה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר מועד זה.

א. ערבות כזו אינה תקיפה כלל. אנו נכנה להלן פרשנות זו כפרשנות המביאה לבטלות מלאה.
ב. ערבות כזו תקיפה לכל דבר ועניין. אנו נכנה להלן פרשנות זו כפרשנות המביאה לתוקף מלא.
ג. ערבות זו תקיפה כדי שיעור החוב במועד נתינתה. אנו נכנה להלן פרשנות זו כפרשנות המביאה לתוקף חלקי.

להלן נפרט את האפשרויות הפרשנויות, התימוכין שניתן להציג לגבי כל אחת מהן ועמדתינו בסוגייה.

(1) פרשנות הבטלות המלאה

פרשנות לפיה בטלה לחלוטין ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות הינה פרשנות מרחיקת לכת, המבוססת על תכלית החוק ומטרתו תוך התרחקות מלשון החוק כמות שהיא.

המחפש תימוכין לפרשנות זו, יכול להסתמך על הוראות סעיף 17ב לחוק הערבות כפי שהוסף בתיקון תשנ"ב הקובעות כי -
"17ב. ערב יחיד חב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות, בצירוף תוספות שלא יעלו על אלה:
1. הפרשי הצמדה.
2. ריבית;
3. הוצאות בסכום שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, ואם לא נתקיים הליך לפני אחד מאלה - ההוצאות הסבירות."

יחד עם זאת, מתעוררת בעיה קשה בהסתמכות על סעיף 17ב כמקור החוקי לבטלות ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב וזאת מכיוון שלאור סעיף 17א(א) לחוק הערבות כנוסחו לפני תיקון תשנ"ח הוראות פרק ב' יחולו על "ערבות לחיוב שנתן ערב יחיד לנושה...". מאחר ו"חיוב" מוגדר בסעיף 17א(ב) באופן בו הינו תמיד קצוב (בכל אחת משתי חלופותיו), הרי מעולם לא יחול לפי לשונו פרק ב' על ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר תחילתו, וממילא גם לא יחול סעיף 17ב הנמצא בפרק ב', כך שאין כל מניעה לכאורה לחייב ערב אשר חתם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לאחר תחילת תיקון תשנ"ב, במלוא ערבותו.

תוצאה זו קשה מבחינת הערבים, ודומה כי אין היא משרתת את מטרת המחוקק ותכליתו בקבלת תיקון תשנ"ב לחוק הערבות - הרחבת ההגנה על הערב.

ואכן, משהועלתה הסוגיה בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, קבע זה כי למרות הבעייתיות הפרשנית, הרי מן הראוי לפרש ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות כבטלה.

המדובר בענין עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ. באותו עניין חתם אדם על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום, להבטחת תשלום עבור אספקת חלקי חילוף לרכב, לתאגיד שאותו אדם שימש בו כמנהל וזאת לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות. בית המשפט המחוזי אליו הוגש ערעורו של אותו אדם, לאחר שבקשת הרשות להתגונן אותה הגיש נדחתה, נדרש לשאלה האם, גם בהנחה כי אותו אדם יפול בגדר הגדרת "ערב יחיד", תקום לו טענת הגנה לאור העובדה שהוא חתום על ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב. בחוות דעת מנומקת, קבעו השופטים בנאי וריבלין, כי מן הראוי לפרש את הוראות סעיף 17ב לחוק הערבות ככאלו שאינן כפופות לסייג המנוי ברישת פרק ב' ולפיו חל הפרק רק על ערבות "לחיוב" כהגדרתו בפרק זה. השופט ריבלין עמד על כך שהלשון בה נקט המחוקק אינה תואמת את התוצאה אליה הגיעו הוא וחבריו להרכב, אך תוך הסתמכות על כוונת המחוקק ותוך אימוץ פירוש אשר הוא עצמו מכנה אותו "מאולץ", בוחר הוא בבחירה אשר לטעמו לא תסכל את מטרת תיקון תשנ"ב.

(2) פרשנות התוקף המלא

פרשנות זו מבוססת כאמור לעיל על קריאה לשונית דווקנית של הוראות תיקון תשנ"ב, על העובדה שהוראות סעיף 5(ד) לחוק המתקן מתייחסות רק לערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה טרם כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב ועל העובדה שסעיף 17ב לחוק הערבות כפי שתוקן בתשנ"ב לא חל בסיטואצית חתימה על ערבות בלתי מוגבלת לפי לשון רישת פרק ב'. כן ניתן לבסס פרשנות זו בהסתמך על עקרונות יסוד וחזקות לפיהן אין פוגעים בקניינו של אדם ללא הוראת חוק מפורשת, ולעניין זה לראות בזכויות נושה לגביית חיוב המגיע לו משום זכויות קנייניות לכל דבר ועניין.

התומכים בפרשנות זו יאמרו כי העובדה שבתיקון תשנ"ח מופיעה הוראה מפורשת לעניין זה, מלמדת כי המצב עובר לחקיקתו היה כי אין מניעה לקבל ערבויות בלתי מוגבלות בסכום גם קודם. המתנגדים יטענו כמובן כי תיקון תשנ"ח רק הבהיר את המצב המשפטי ולא חידש.

(3) פרשנות התוקף החלקי

אנו בדיעה כי שתי הפרשנויות אשר הוצגו לעיל הינן בעייתיות בהיותן קיצוניות ומעדיפות אינטרס אחד על פני משנהו באופן בולט.

פרשנות הבטלות המלאה, מתעלמת לחלוטין מלשון הוראות תיקון תשנ"ב ו"אונסת" עליו פירוש מרחיק לכת תוך איתור תכליתו וכוונתו. כן מתעלמת פרשנות זו מכך שאין ולא היתה לתיקון זה תכלית מוצהרת להביא לידי סיום את מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום, ולבטח שלא היתה לו תכלית לפגוע באופן כה קיצוני בנושים. יתרה מכך - לאור העמימות הלשונית של תיקון תשנ"ב בנושא זה, הרי נושים אשר הסתמכו על העדר הוראה מפורשת לעניין זה ונטלו ערבות בלתי מוגבלת בסכום, נמצאים במצב חמור בו אין כלל תוקף לערבות זו. נושים אלו הרעו את מצבם לעומת נושים אשר נטלו טרם תיקון תשנ"ב ערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר למרות שיכול ולא תגבה את מלוא החוב, אך לפחות תהא בתוקף לתאריך 22/6/92. בהעדר הוראה מפורשת של המחוקק לעניין זה, ולאור סעיף ההגנה על הקניין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ספק אם פרשנות כה קיצונית הינה ראויה והינה מאזנת נכונה בין זכויות הצדדים.

מאידך, גם פרשנות התוקף המלא הינה פרשנות בעייתית, במובן הזה שהיא מהווה פרשנות מילולית דווקנית המתעלמת לחלוטין מכוונת המחוקק, מטרתו והתכלית החקיקתית ביסוד חקיקת תיקון תשנ"ב לחוק הערבות.

אשר על כן אנו סבורים כי ניתן ורצוי להתגבר על הכשל הניסוחי של הוראות תיקון תשנ"ב בהקשר זה, במידה חלקית, באמצעות פרשנות שיפוטית לפיה יראו ערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר ניתנה לאחר תחילת הוראות התיקון, כערבות המוגבלת לשיעור החיוב בפועל ביום נתינתה. בהתאם לפרשנות המוצעת, ערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות לא תהא בתוקף מלא, אך גם לא תהא בטלה לחלוטין. ערבות כזו תהא מוגבלת לשיעור החיוב בפועל ביום נתינתה.

תוצאה זו הינה צודקת לטעמינו, מאזנת נכונה את האינטרסים של הצדדים, ותואמת את מטרת החוק ותכליתו. בצורה כזו מאוין מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום בצורה הדרגתית (שכן אין חולק כי ערבות כזו אשר תינתן לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח תהא בטלה לחלוטין) תוך שמירה על האינטרסים המעורבים והשיקולים החוקתיים כאחד - הן של הנושה אשר אין קניינו נפגע באופן אנוש ללא הוראה מפורשת, והן של הערב, אשר זוכה להגשמת צפיותיו הסבירות.

למותר לציין כי במקרה בו חיוב הערב יעמוד במועד זה בתנאי הגדרת תיקון תשנ"ב, יוכל הערב לחסות בצל הוראותיו המגינות של פרק ב', ותוענק לו הגנת הפרק על מלוא הוראותיו.

ה. האם משמעות תיקון תשנ"ח היא ביטולו המוחלט של מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום ?

האם משמעות תיקון תשנ"ח היא ביטולו המוחלט של מוסד הערבות הבלתי מוגבלת בסכום ? האם לאחר 1/6/98 אין עוד תוקף לערבות בלתי מוגבלת בסכום ?

התשובה היא שלילית. אכן, ניתן לאמר כי ככלל אין תוקף לערבות בלתי מוגבלת בסכום אשר נחתמת לאחר 1/6/98 ואולם יש ליתן את הדעת לכך לאור העובדה שהוראות סעיף 21(ב) לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח לחוק הערבות חלות רק על "ערב יחיד" כהגדרתו בתיקון זה. "ערב יחיד" מוגדר בתיקון באופן שלילי - דהיינו כל מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב, שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה או בעל עניין אם החייב הוא תאגיד.

לפיכך גם לאחר תיקון תשנ"ח לחוק הערבות, עדין ניתן לקבל ערבות בלתי מוגבלת בסכום ובלבד שנותן הערבות אינו "ערב יחיד" כהגדרתו בתיקון תשנ"ח. ערבות כזו תהא בתוקף, ולא תחול עליה הוראת סעיף 21(ב) לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח.

ו. סיכום
הגם שניתן בהחלט לאמר כי התיקונים האחרונים לחוק הערבות פגעו באופן משמעותי בתוקפה של הערבות הבלתי מוגבלת בסכום כבטוחה, הרי עדין לא פסה היא מהעולם, בנסיבות מסוימות ינתן לה תוקף מלא, ובאחרות תוקף חלקי. ניתן לסכם את מסקנותינו בנוגע לתוקפה וערכה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום לאחר כניסת התיקונים לחוק הערבות לתוקף כדלקמן:
א. אם נותן הערבות הינו "ערב יחיד" כהגדרתו בתיקון תשנ"ב או כהגדרתו בתיקון תשנ"ב, דהיינו, מי שהוא בעל ענין, שותף או בן זוג של החייב העיקרי - אין כל מניעה לקבל ערבות בלתי מוגבלת בסכום, וערבות כזו תקיפה לכל דבר וענין כדי מלוא סכום החיוב אשר להבטחתה היא ניתנה.
ב. אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לפני 22/4/92 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות) - ערבות כזו תהיה קצובה כדי שיעור החוב ביום 22/6/92 (בכפוף לאמור בסעיף א' לעיל).
ג. אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה בין 22/4/92 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב לחוק הערבות) לבין 1/6/98 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות) - תיתכנה שלוש אפשרויות פרשניות (בכפוף לאמור בסעיף א' לעיל):
(1) פרשנות הבטלות המלאה: ערבות כזו בטלה לחלוטין - עמדה אשר הובעה בפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בענין עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ.
(2) פרשנות התוקף המלא: ערבות כזו תקיפה לכל דבר וענין - פרשנות לשונית דווקנית של הוראות תיקון תשנ"ב.
(3) פרשנות התוקף החלקי: ערבות כזו תקיפה כדי גובה החוב במועד נתינתה - הפרשנות בה אנו תומכים.
ד. אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר 1/6/98 (מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות) - ערבות כזו תהא בטלה (בכפוף לאמור בסעיף א' לעיל).

חזרה לרשימת פרסומי המחבר